בבא קמא ק״א

1 כַּפְרָא דּוּדֵי.

2 תָּנוּ רַבָּנַן: הַנּוֹתֵן עֵצִים לֶחָרָשׁ לַעֲשׂוֹת מֵהֶן כִּסֵּא, וְעָשָׂה מֵהֶן סַפְסָל; סַפְסָל, וְעָשָׂה מֵהֶן כִּסֵּא – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי עֵצָיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַיְּצִיאָה – נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְּצִיאָה, וְאִם הַיְּצִיאָה יְתֵירָה עַל הַשֶּׁבַח – נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח.

3 וּמוֹדֶה רַבִּי מֵאִיר אִם נָתַן עֵצִים לֶחָרָשׁ לַעֲשׂוֹת מֵהֶן כִּסֵּא נָאֶה, וְעָשָׂה מֵהֶן כִּסֵּא כָּעוּר; סַפְסָל נָאֶה, וְעָשָׂה סַפְסָל כָּעוּר – אִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַיְּצִיאָה, נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי הַיְּצִיאָה; וְאִם הַיְּצִיאָה יְתֵירָה עַל הַשֶּׁבַח, נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי הַשֶּׁבַח.

4 אִיבַּעְיָא לְהוּ: יֵשׁ שֶׁבַח סַמָּנִין עַל הַצֶּמֶר, אוֹ אֵין שֶׁבַח סַמָּנִין עַל הַצֶּמֶר?

5 הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דִּגְזַל סַמָּנִין וְדַקִּינְהוּ וּתְרָנְהוּ וּצְבַע בָּהֶן בְּהוּ, תִּיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם דִּקְנָנְהוּ בְּשִׁינּוּי!

6 לָא צְרִיכָא, דִּגְזַל סַמָּנִין שְׁרוּיִין, וּצְבַע בְּהוּ. מַאי? יֵשׁ שֶׁבַח סַמָּנִין עַל גַּבֵּי צֶמֶר, דַּאֲמַר לֵיהּ: ״הַב לִי סַמָּנַאי דִּשְׁקַלְתִּינְהוּ״; אוֹ דִלְמָא אֵין שֶׁבַח סַמָּנִין עַל גַּבֵּי הַצֶּמֶר, דַּאֲמַר לֵיהּ: ״לֵית לָךָ גַּבַּאי וְלָא מִידֵּי״?

7 אָמְרִי: וְאִי אֵין שֶׁבַח סַמָּנִין עַל גַּבֵּי צֶמֶר, מִי מָצֵי אָמַר לֵיהּ: ״לֵית לָךָ גַּבַּאי וְלָא מִידֵּי״?! נֵימָא לֵיהּ: ״הַב לִי סַמָּנַאי דְּאַפְסֵדְתִּינְהוּ״!

8 אֶלָּא לְהָךְ גִּיסָא: אֵין שֶׁבַח סַמָּנִין עַל גַּבֵּי הַצֶּמֶר, וּבָעֵי שַׁלּוֹמֵי לֵיהּ; אוֹ דִּלְמָא יֵשׁ שֶׁבַח סַמָּנִין עַל גַּבֵּי צֶמֶר, וַאֲמַר לֵיהּ: ״הָא מַנְּחִי קַמָּךְ – שִׁקְלִינְהוּ״? ״שִׁקְלִינְהוּ״?! בְּמַאי שָׁקְלֵיהּ שָׁקֵיל לְהוּ, בְּצָפוֹן? צָפוֹן עַבּוֹרֵי מְיעַבַּר, הֲשָׁבָה לָא עָבֵיד!

9 אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דִּגְזַל צֶמֶר וְסַמָּנִין דְּחַד, וְצַבְעֵיהּ לְהָהוּא צֶמֶר בְּהָנָךְ סַמָּנִין, וְקָא מַהְדַּר לֵיהּ נִיהֲלֵיהּ לְצֶמֶר. יֵשׁ שֶׁבַח סַמָּנִין עַל גַּבֵּי הַצֶּמֶר, וְקָא מַהְדַּר לֵיהּ סַמָּנִין וְצֶמֶר; אוֹ דִלְמָא אֵין שֶׁבַח סַמָּנִין עַל גַּבֵּי צֶמֶר, וְצֶמֶר מַהְדַּר לֵיהּ, סַמָּנִין לָא מַהְדַּר לֵיהּ?

10 אָמְרִי: תִּיפּוֹק לֵיהּ דְּאִיַּיקַּר לֵיהּ נִיהֲלֵיהּ בִּדְמֵי! לָא צְרִיכָא, דְּזַל צִיבְעָא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כְּגוֹן שֶׁצָּבַע בְּהוּ קוֹפָא.

11 רָבִינָא אָמַר: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּצֶמֶר דְּחַד וְסַמָּנִין דְּחַד, וְקָאָתֵי קוֹף וְצַבְעֵיהּ לְהָהוּא צֶמֶר בְּהָנָךְ סַמָּנִין. יֵשׁ שֶׁבַח סַמָּנִין עַל גַּבֵּי צֶמֶר, דַּאֲמַר לֵיהּ: הַב לִי סַמָּנַאי דְּגַבָּךְ נִינְהוּ; אוֹ דִלְמָא אֵין שֶׁבַח סַמָּנִין עַל גַּבֵּי צֶמֶר, וַאֲמַר לֵיהּ: לֵית לָךָ גַּבַּאי כְּלוּם?

12 תָּא שְׁמַע: בֶּגֶד שֶׁצְּבָעוֹ בִּקְלִיפֵּי עׇרְלָה – יִדָּלֵק. אַלְמָא חֲזוּתָא מִילְּתָא הִיא!

13 אָמַר רָבָא: הֲנָאָה הַנִּרְאֶה לָעֵינַיִם אָסְרָה תּוֹרָה – דְּתַנְיָא: ״עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל״ – אֵין לִי אֶלָּא אִיסּוּר אֲכִילָה; מִנַּיִן שֶׁלֹּא יֵהָנֶה מִמֶּנּוּ, וְלֹא יִצְבַּע בּוֹ, וְלֹא יַדְלִיק בּוֹ אֶת הַנֵּר?

14 תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ״, ״עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל״ – לְרַבּוֹת אֶת כּוּלָּם.

15 תָּא שְׁמַע: בֶּגֶד שֶׁצְּבָעוֹ בִּקְלִיפֵּי שְׁבִיעִית – יִדָּלֵק! שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״תִּהְיֶה״ – בַּהֲוָיָתָהּ תְּהֵא.

16 רָבָא רָמֵי, תְּנַן: בֶּגֶד שֶׁצְּבָעוֹ בִּקְלִיפֵּי עׇרְלָה – יִדָּלֵק; אַלְמָא חֲזוּתָא מִילְּתָא הִיא. וּרְמִינְהִי: רְבִיעִית דָּם שֶׁנִּבְלְעָה בַּבַּיִת – הַבַּיִת טָמֵא. וְאָמְרִי לַהּ: הַבַּיִת טָהוֹר. וְלָא פְּלִיגִי, הָא בְּכֵלִים דַּהֲווֹ מֵעִיקָּרָא, הָא בְּכֵלִים דַּאֲתוֹ לְבַסּוֹף.

17 נִבְלְעָה בִּכְסוּת – רוֹאִין; אִם מִתְכַּבֶּסֶת הַכְּסוּת וְיוֹצָא מִמֶּנָּה רְבִיעִית דָּם – טְמֵאָה, וְאִם לָאו – טְהוֹרָה!

18 אָמַר רַב כָּהֲנָא: מִקּוּלֵּי רְבִיעִיּוֹת שָׁנוּ כָּאן; בְּדַם תְּבוּסָה דְּרַבָּנַן.

19 רָבָא רָמֵי, תְּנַן: מִמִּין הַצּוֹבְעִין – סְפִיחֵי סְטִיס וְקוֹצָה, יֵשׁ לָהֶן שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית, יֵשׁ לָהֶן בִּיעוּר וְלִדְמֵיהֶן בִּיעוּר. אַלְמָא עֵצִים יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם קְדוּשַּׁת שְׁבִיעִית.

20 וּרְמִינְהִי: עֲלֵי קָנִים וַעֲלֵי גְפָנִים שֶׁגִּיבְּבָן בְּחֵבֶא עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, לִקְּטָן לַאֲכִילָה – יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם קְדוּשַּׁת שְׁבִיעִית, לְעֵצִים – אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם קְדוּשַּׁת שְׁבִיעִית!

21 וּמְשַׁנֵּי, אָמַר קְרָא: ״לְאׇכְלָה״ – בְּמִי שֶׁהֲנָאָתוֹ וּבִיעוּרוֹ שָׁוִין, יָצְאוּ עֵצִים שֶׁהֲנָאָתָן אַחַר בִּיעוּרָן.

22 וְהָא אִיכָּא עֵצִים דְּמִשְׁחָן, דַּהֲנָאָתָן וּבִיעוּרָן שָׁוִין!

23 אָמַר רָבָא: